בימים אלה, לקראת ראש השנה ויום כיפור המילים תשובה וחשבון נפש עולות בכל מיני ערוצים.
עיתונאים או פובליציסטים למשל אוהבים להגיד שזה הזמן לחשבון נפש פוליטי, כלכלי או חברתי.
נושא התשובה אינו שייך רק ליהודים ולדת היהודית. התשובה הנה מושג יסוד אוניברסאלי ללא קונוטציה דתית בהכרח.
התשובה היא היכולת האישית של האדם לבחון את מחשבותיו ואת מעשיו ואת הסובב אותו, להיות מודע למה שקורה לו ולאחרים,
לצאת מהאינרציה ולבדוק איך הוא פועל, תורם לעצמו ולאחרים. זאת היכולת לבדוק את הפגמים שלנו או מה שניתן לשפר.
נקודה רגישה ממלכדת את הבדיקה הזאת. אם נהגתי במהירות מופרזת על הכביש, האם מספיק להודות בעבירה ולשלם את הקנס?
מבחינת החוק, אין ספק שזהו התהליך, אבל מבחינה האדם עצמו, אין זה חשבון נפש ממשי.
המילה העברית תשובה מעניינת בזה שהיא דורשת לחזור לעומק הנפש של מבצע הפעולה או העבירה שהוא "ישוב" לפנימיותו, למהותו,
אנו קוראים לזה אִינְטְרוֹסְפֶּקְצְיָה שמשמעותה בלטינית "הסתכלות פנימית".
מה דחף את הנהג לנהוג במהירות מופרזת? האם רק שכרון המהירות? ואם כן למה? האם הצורך הפנימי לחבל במסגרות של הממסד?
ומהו הממסד עבורו? ואולי יש מניע אחר? מה מסמלת עבורו המהירות הזאת? האם היה צורך פנימי לקבל עונש, להעניש את עצמו באמצעות אנשי חוק? הבדיקה הזאת נקראת תשובה.
מדובר בחוויה אישית שחווה בעל האינטרוספקציה.
החוויה הזאת קשה ודורשת המון חוסן פנימי כדי להתמודד עם הכוחות השליליים שבתוכנו שלעיתים אינם רק שליליים אלא באים לתקן משהו נסתר.
מדובר על התמודדות, על גילוי הסמלים האישיים, הקוד הסמלי האישי של האדם התשובה היא השיבה לעצמנו על מנת למצוא את התשובה לקיומנו ולהתנהגותנו , ולזהות את הסמלים שבאמת מניעים אותו.